לא מעט כבר נאמר על מיעוט הנשים בתעשיית ההייטק הישראלית, אבל לצערנו, לא מספיק נעשה בנושא. על אף ההצלחות הרבות שקצר הענף בשנים האחרונות – גיוסי ענק והנפקות שסוקרו בהרחבה בתקשורת, לא קל למצוא נשות הייטק ישראליות באור הזרקורים. קברניטי התוכנית Google For Startups, שרצה מזה מספר שנים בסניף הישראלי של גוגל לצד מדינות נוספות בעולם, החליטו לפעול בנושא ובחודשים האחרונים קיימו תוכנית הכשרה ייחודית בת שלושה חודשים ליזמיות מובילות. תשעה סטארטאפים סיימו את המחזור הנוכחי, כולם בהובלה בלעדית או משותפת של נשים בלבד.
יובל פסוב, מנהל Google for Startups בישראל, הגיע לגוגל לפני כמעט עשור מרקע של הנדסה ביו-רפואית. אחרי מספר שנים שבמהלכן ניהל סטארטאפים בתחום הגיימינג, הוא עבר לסינגפור, שם שימש כמנטור. "כיום המשימה הכי גדולה שלי היא לתמוך ביזמים ויזמיות באוכלוסיות בתת-ייצוג, כמו ערבים, חרדים, נשים ותושבי הפריפריה", הוא מסביר בשיחה עם mako.
"כשהחלטנו לצאת לדרך עשינו מחקר וראינו שפחות מ-15 אחוז מהיזמיות הן נשים, למרות שהחלק שלהן באוכלוסייה עולה על חמישים אחוז. לא די בכך, בחנו את שנת 2021 שהייתה שנת שיא של גיוסים והנפקות, וראינו שרק 2 אחוז מההון זרם לחברות שמובלות על ידי נשים. גם האזכורים בתקשורת שקשורים לעולם היזמות היו בעיקר של גברים. זיהינו את הבעיה הזאת, והחלטנו שאנחנו רוצים לפעול כדי לשנות את זה".
כדי להביא לשינוי משמעותי בשטח, נקטו בגוגל בשלושה צעדים משמעותיים. ראשית, מתן עדיפות לסטארטאפים בבעלות נשית בקמפוס שמארח יזמים בשגרה. שנית, את תוכנית הדגל של התוכנית, Startup Growth Lab, הם בנו מחדש כדי להתאימה ליזמיות, ולבסוף הם החליטו שפרסומים שיוצאים מטעם הארגון, לרבות ברשתות החברתיות, יכללו יותר נשים. "בנוסף לדברים הרגילים שאנחנו מלמדים סטארטאפים כמו מיתוג, שיווק, חוויית משתמש ואיך מודדים הצלחה, רצינו ליצור תוכנית שכוללת אלמנטים שנשים בתור יזמיות צריכות יותר, כמו איך לגייס כספים. הנתונים מצביעים על כך שנשים בדרך כלל מגייסות פחות כסף, ולכן ניסינו להביא מומחים מתוך גוגל שידריכו, יכווינו וייתנו להן את הכלים לעשות את זה", מסביר פסוב. "גם נושא הרטוריקה ועמידה מול קהל נידון בהרחבה, נשים לפעמים פחות רוצות להיחשף ולעמוד במרכז החדר".
אחת מבוגרות התוכנית היא רוני שוורץ דגני, מנהלת השיווק בסטארטאפ Expecting.ai. "כשאנחנו מתחילות מיזם חדש, אנחנו לא מרגישות שאנחנו נושאות את הדגל וסוללות את הדרך עבור נשים אחרות. עד שלא קיבלתי את הטלפון מאנשי גוגל, שסיפרו לי שהם פותחים מחזור הכשרה מיוחד עבור יזמיות, לא שמתי לב שאני מנצחת את הסטטיסטיקה. לא הבנתי את כובד האחריות שמונחת על הכתפיים שלי כאישה, שיש לי פה דרך לסלול עבור אחרות", היא מעידה. "אנחנו רגילות כבר המון שנים להיכנס לחדר מלא גברים וזה הופך להיות מובן מאליו. כשאת מתחילה את המיזם שלך את פשוט מתגלגלת עם איזו מטרה, העצירה הזאת וההבנה שיש לנו אחריות וכוח משותף היא חשובה. ברגע שמילאו את החדר ברוב נשי, נוצרה בו אנרגיה חדשה".
באחד מרגעי השיא במסע של שוורץ דגני, היא טסה להרצות בכנס בניו יורק. הפעם, כשהיא נכנסה לחדר וראתה אותו מלא בגברים, היא הבינה שיש כאן משהו לא בסדר. לדבריה, הדרך לתקן את זה עוברת דרך שיתוף ויצירת נטוורקינג נשי. "ברקע שאת מספרת על מה עשית היום בעבודה במדיה החברתית, מה שאני תמיד נמנעתי לעשות כי זה הרגיש לי לא נוח, את רואה מיד את האפקט שיש לזה. פתאום, נשים שפגשתי לאורך הקריירה ביקשו לשבת איתי לקפה".
"אנחנו קמים כל בוקר במשימה אחת – לבנות משפחות"
את Expecting.ai הקימה שוורץ דגני בשנת 2020 לצד שותפה, נדב רענן. המוצר של החברה מסייע לזוגות שלא יכולים להביא ילדים לעולם בכוחות עצמם למצוא תורמת ופונדקאית, ומחבר הורים מיועדים מכל העולם עם סוכנויות וקליניקות פוריות בארצות הברית ובמדינות נוספות. "אנחנו קמים כל בוקר במשימה אחת – לבנות משפחות", היא אומרת, "הקמנו מערכת שהופכת את התהליך הזה לדיגיטלי לחלוטין. אחד משישה אנשים בעולם סובל מבעיות פוריות וניצב בפניהם מסע ארוך, סבוך ומורכב להביא ילדים לעולם".
"כמו כן, גם הורים יחידנים, או הורים מהקהילה הגאה מתמודדים עם האתגר הזה. לרוב הם מתחילים את התהליך עם מיליון שאלות, הם צריכים לבחור סוכנות, קליניקה ולמצוא מימון. הקמנו פלטפורמה שמאפשרת לבחור את נותני השירות הללו בצורה דיגיטלית ולצפות בפרופילים של נשים שמוכנות לעשות הרבה כדי שלאנשים אחרים יהיו ילדים. למעלה מ-5,000 פונדקאיות ותורמות ביצית זמינות כרגע במערכת שלנו, ואנחנו עוזרים לסוכנויות לגייס עוד פונדקאיות".
הגעת לתחום הזה מחוויה אישית?
"האמת היא שלא. לי יש 3 ילדים ולנדב יש 3 ילדים. אחותי נעזרה בתרומת זרע כדי להקים את המשפחה שלה, אשתו של נדב רצתה להיות פונדקאית ואחד מהמשקיעים שלנו בילה 7 שנים בניסיון להביא ילדים לעולם. כולנו נפגשנו יחד בגן הילדים וזיהינו את הצורך הזה".
שוורץ דגני עוסקת בתחום השיווק מזה שנים רבות. היא עבדה בחברות מובילות בתחומי הרכב והנדל"ן, אבל דווקא הרעיון לסייע לאנשים להביא ילדים לעולם הצליח להצית בה את האש מחדש. "הייתי בנקודה שבה חשבתי שאני כבר לא אתרגש מהעבודה שלי, ופתאום לי נדלקה בי נורת המשמעות, קמתי בבוקר עם רעל בעיניים", היא מספרת. "בעבודה הזאת יש ממד רגשי מאוד גדול, אני מתעוררת בבוקר עם ההורים המיועדים והולכת לישון איתם בלילה, הם ממלאים לי את הלב ואת המחשבות. זה תמריץ גדול להרגיש את התחושה הזאת".
לדבריה, כאשר נפגשה עם היזמיות האחרות בקמפוס של גוגל, היא זיהתה תכונה אחת משותפת כמעט לכולן: פרפקציוניזם. "למה אנחנו כנשים לא מאפשרות לעצמנו לטעות?", היא שואלת, "אני חושבת שאם היינו לוקחות בחשבון את המרווח לטעות, היינו יוצאות לרדוף אחרי החלומות שלנו ולא מטאטאות אותם מתחת לשטיח. אנחנו יכולות ללמוד מהגברים איך להצליח רק ב-70-80 אחוז ולהיות שלמים עם זה, כי לטעות זה חלק מהדרך בסטארטאפ ובכלל בלמידה, ומטעויות יוצאים מחוזקים יותר. דווקא גוגל, שמצטיינת בכל דבר שהיא עושה כחברה, לימדה אותנו את השיעור הזה".
אל התוכנית הצטרפה שוורץ דגני כאשר הסטארטאפ שלה נמצא כבר במקום בשל ומהווה את מאגר הנתונים הגדול בעולם בתחום. אף על פי כן, היא גרמה לה להסתכל על כל מה שכבר נעשה בעין חדשה. "החוויה הסופר אינטנסיבית הזאת של להגיע לקמפוס פעמיים בשבוע במשך שלושה חודשים ולהיות בחדר עם עוד עשרים נשים יזמיות, הייתה מטלטלת. זה היה בוסט לסטארטאפ שקרה מאוד מהר, עברת שיעור אתמול – מחר אתה כבר מיישם אותו והמוצר נראה אחרת. הדברים קורים מהר כשהם תחת הכנפיים של גוגל".
על פי נתוני האתר הבינלאומי של Google For Startups, החברות שעברו תחת מטריית התוכנית גייסו במצטבר כ-6.7 מיליארד דולר. אבל למה לענקית הטכנולוגיה בכלל לסייע לחברות קטנות בתהליכי ביסוס וצמיחה? על פי פסוב, לא מדובר בהזדמנות כלכלית-עסקית, אלא ברצון להחזיר לקהילה. "אנחנו לא רוצים לקנות חברות, אנחנו רוצים לתמוך באקוסיסטם ולראות איפה צריכים אותנו בו".
"כך לדוגמה, זיהינו את עניין הנשים כמטרת מפתח, אנחנו עובדים גם קרוב עם פורום מיכל סלה (ארגון שהוקם על ידי לילי בן עמי, אחותה של סלה שנרצחה על ידי בן זוגה בשנת 2019) לפיתוח טכנולוגיות שיילחמו באלימות נגד נשים. זה המקום שלנו לתת בחזרה. ככה גם מודדים אותי – כל דבר בגוגל הרי אמור להיות מדיד – והמטרה שלי היא שבסוף התוכנית אני אדבר עם כל אחת מהיזמיות והן יגידו שהן התחילו מנקודה מסוימת וגוגל קידמה אותן קדימה".
"כולנו מחונכות להצליח ולחלום בגדול, אבל אז מגיע הרגע שבו את הופכת לאמא לשלושה ילדים והמציאות דופקת על הדלת", אומרת שוורץ דגני. "כשאני נוסעת לניו יורק ואני מקבלת הודעה מהמורה של הבת שלי שהיא עצובה, זה שובר לי את הלב. השותף שלי מנגד לא מקבל את זה. יש לנו כנשים את היכולות לצלוח את זה, אנחנו מולטי טסקינג ואנחנו יכולות להאציל סמכויות. בשיח אנחנו טובות, אבל בפרקטיקה אנחנו מרוויחות פחות, אנחנו נוכחות פחות בהנהלה ופחות בעולם הפיננסים. יש מקום לשנות את זה. יש לי מוטו: 'תגידי כן, תתחרפני ואז תגרמי לזה לקרות'".
האם דינמיקה רק של יזמיות שונה משל יזמים גברים? איך השוני הזה בא לידי ביטוי מתבטא?
פסוב: "אני חושב שכן, יש שוני מסוים. במרבית הקריירה שלי היו לי מנהלות נשים, גם היום. אני מסתכל על המנהלת שלי, אני רואה איך היא מג'נגלת בין להיות אמא לשלושה ילדים לבין להיות מנהלת, ואני מרגיש שזה מאפשר לי להיות עצמאי ויצירתי יותר. כשהמנהלים שלי היו גברים, הצד של הרגש היה פחות מדובר, אולי זה משהו שאתה לא רוצה להביע בתור מנהל כי הוא נתפס כחולשה ופגיעות. דווקא כשאני רואה שהמנהלת שלי מראה רגש, זה עוזר לי לנהל את הצוות שלי גם וליצור מערכת יחסים עמוקה יותר איתם".