במסגרת המערכה על שטחי C ביהודה ושומרון, פעלו המנהל האזרחי ולוחמי משמר הגבול השבוע בביצוע פעילות אכיפה נגד 11 מבנים שהוקמו באופן בלתי חוקי במרחב האתר הארכיאולוגי "ארמונות החשמונאים" שביריחו.
אתר ארמונות החשמונאים והמלך הורדוס הוא אחד מאתרי הארכיאולוגיה החשובים שנמצאו מתקופת ימי בית שני. באתר, שהחל כאחוזה חקלאית בימי יוחנן הורקנוס הראשון, יורשיו והמלך הורדוס בנו במקום ארמונות פאר ששימשו אותם בתקופת החורף. למעשה, תולדות האתר מספרים את סיפורה של המשפחה החשמונאית כולה.
במסגרת סיור שנערך במרחב בחודשים האחרונים בהשתתפות ראש המנהל האזרחי, תת אלוף פארס עטילה, סוכם כי מאמץ האכיפה במרחב יהווה כחלק מהמערכה על שטחי C ובתוכה שימור האתרים הארכיאולוגיים.
קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, חנניה היזמי אמר כי בעיניו "שמירת המקומות הארכיאולוגים באזור מוצבת בראש סדר העדיפויות של המנהל האזרחי. פעילות האכיפה אשר בוצעה הינה חלק מהמאמצים הרבים אותם אנו מובילים, זאת במטרה למגר את תופעת הבנייה הבלתי חוקית ושמירה על המקומות העתיקים והקדושים לעם היהודי ברחבי יהודה ושומרון״.
מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, מרקו בן שבת סיפר: ״פעילות האכיפה אשר בוצעה הינה חלק מהמאמצים הרבים אותם מוביל המנהל האזרחי במטרה למגר את תופעת הבנייה הבלתי חוקית ברחבי יהודה ושומרון. המנהל האזרחי ימשיך לפעול ללא לאות על-מנת לשמור על הסדר הציבורי ועל חוקי התכנון והבנייה באזור״.
בשבוע שעבר נקודת יישוב פלסטינית שהוקמה באופן לא חוקי סמוך לכביש 5 בשומרון פונתה, בעקבות לחץ מצד תנועת רגבים ותושבי יישובי מערב שומרון ופניותיהם למינהל האזרחי. המאחז הפלסטיני הוקם בסוף שנת 2021 על אדמות מדינה בשטח C הנמצא בשליטה ישראלית, בתחומי המועצה האזורית שומרון בפאתי הכפר ברוקין. מאז עליית המבנים העברייניים לקרקע, פנתה מועצה אזורית שומרון באמצעות תנועת רגבים לרשויות האכיפה בדרישה לפנות את המבנה שהוקם במקום ונענו כי המקרה מוכר "וייאכף על פי הצורך ובהתאם לסדרי עדיפויות". במהלך השנה האחרונה לא נעשתה פעילות אכיפה במקום. הכפר התרחב תוך השתלטות על המרחב וקרבה משמעותית לכביש 5 חוצה שומרון, עורק תנועה מרכזי ביהודה ושומרון.
נקודות בנייה אלה אינן מקריות או נבנות בתום לב. בשנת 2009 הציג ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד את תוכנית "שורשים", אשר מטרתה ליצור רצף טריטוריאלי בין נקודות התיישבות ערביות ברחבי יו"ש ולמנוע רצף התיישבותי בין הישובים היהודיים. כחלק מהתוכנית, הזוכה לתמיכה כספית זרה, בכל מקום בו מתרחבת בנייה בהתיישבות היהודית, גם ישוב ערבי במקביל מתרחב וגדל ובמקומות בהם יש 'חשש' להיווצרות רצף ישובים – נבנה כפר או נקודה ערבית.
פיאד אמר בהצגת תוכניתו כי "החלטנו לנקוט יוזמה, לזרז את סוף הכיבוש באמצעות עבודה קשה ולקבוע עובדות בשטח, העולות בקנה אחד עם התפיסה שהקמת מדינה אינה דבר שניתן להתעלם ממנו. זו האג'נדה שלנו, ואנחנו רוצים ליישמה בנחישות".