המלחמה באוקראינה: הרבנים, ההכפשות ומלחמת היהודים שהוצתה... - BShokor

הבלוג של שוקור בדארנה

مدونة شكر بدارنة

יום חמישי | 22/02/2024 |
شكر في درنة
שוקור בדארנה
Home » מאמרים » המלחמה באוקראינה: הרבנים, ההכפשות ומלחמת היהודים שהוצתה…

המלחמה באוקראינה: הרבנים, ההכפשות ומלחמת היהודים שהוצתה…



המלחמה באוקראינה לא עוצרת כבר יותר מחצי שנה – והיא מחלחלת גם לתוך היחסים בין רבני מזרח אירופה. ובדיוק כמו בשדה הקרב, הרבנים לא מהססים להוריד את הכפפות ולתקוף זה את זה. במאי השנה עזב רבה הראשי של מוסקווה, הרב פנחס גולדשמידט, את רוסיה וחזר לארץ – לאחר שסירב לתמוך בממשל הרוסי ובמלחמה בחזית האוקראינית: בעקבות הצעד החריג הוא הודח מתפקידו, אך הסערה לא דעכה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

הרב גולדשמידט (צילום: אלי אטקין)

"מאוד מאוד קשה לקהילה היהודית להתקיים לאורך זמן". הרב גולדשמיט | צילום:
אלי אטקין



הרב גולדשמיט – שמשמש גם נשיא ועד רבני אירופה – אמר בחודש שעבר בריאיון לתחנת הטלוויזיה הגרמנית דויטשה וולה שהוא ממליץ ליהודי רוסיה לעזוב את הפדרציה הרוסית לפני שיהיה "מסך ברזל". מנגד תקף אותו בכנס של רבני חב"ד, שנערך בחודש שעבר במוסקווה, הרב אלכסנדר ברודה – נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה – שאמר: "הרב גולדשמידט מסתכל על יהודי רוסיה כתתי-אדם".

המתקפה הגיעה לאחר שהרב גולדשמיט הודה כי נאלץ לעזוב את המדינה לאחר שיצא נגד המלחמה באוקראינה ואף האשים בריאיון ל"ישראל היום" כי הרב הראשי לרוסיה, הרב ברל לזר, וחב"ד פועלים מתוך נאמנותם לשלטון פוטין. אולם כיום, לאחר שדבריו עוררו סערה, הוא מנסה להישמע מתון יותר. "לא תקפתי ואני לא תוקף אף יהודי אחר ואף רב אחר, כמו שאני לא תוקף רב באיראן או רב בטהראן", הוא אומר בריאיון למגזין N12. "אני סבור שלפי המצב החדש של המדינה שם, מאוד מאוד קשה לקהילה היהודית להתקיים לאורך זמן".


המלחמה באוקראינה (צילום: AP)

"זה מחזיר אותנו 70 שנה אחורה" | צילום:
AP


ומה תגובתך לדברים הקשים שאמר עליך הרב ברודה?

"התגובה שלי לסיפור הזה היא שאני מאחל לרבני חב"ד שנה טובה ומבורכת, שהקדוש ברוך הוא יציל אותם מכל צרה ומצוקה ושיעזרו ליהודים לעלות לישראל".

"בשביל הרוסים זה כמו עצם בגרון"

גם הרב הראשי לאוקראינה, משה אסמן, הצטרף לקריאה ליהודי רוסיה לעזוב את ארצם ואמר בריאיון ל"אוקריינסקה פראבדה" לפני חודש: "אם יהודי רוסיה ישמעו אותי, הייתי מייעץ להם לחזור לארץ. עד כה היה קל יותר לצאת משם מאשר מברית המועצות, אבל מסך הברזל נסגר בהדרגה".

המלחמה באוקראינה (צילום: AP)

"מסך הברזל נסגר בהדרגה" | צילום:
AP


אסמן, שאף כתב שיר לרגל יום העצמאות של אוקראינה, האשים את הרוסים באנטישמיות וטען בריאיון שה"הרוסים עדיין לא יכולים לאכול את זה שהנשיא באוקראינה הוא יהודי. בשבילם זה כמו עצם בגרון – נוצרה מערכת נוראית של קניבליזם ברוסיה, שבה אחרי אויבים חיצוניים הם יתחילו לחפש אשמים בתוך המדינה".

פליטים יהודים בעיר נפטון, רומניה (צילום: אלי אטקין)

יהודים שנמלטו מהמלחמה לרומניה | צילום:
אלי אטקין


מנגד הקהילות היהודיות של אוקראינה. שנמלטו מהמדינה המופגזת, מצאו מקלט במדינות השכנות. "העם היהודי התגייס בשיא יופיו והדרו, הצטרפו אלינו ותמכו בנו", אומר רבה של אודסה, הרב שלמה בקשט, שברח מהמדינה תחת אש יחד עם חברי קהילתו המונה כ-800 איש ובתוכה בית יתומים ובו כ-200 ילדים. הרב שוהה עם בני קהילתו כבר חצי שנה בעיר נפטון ברומניה, וזהו הריכוז הגדול ביותר של יהודים מאוקראינה במקום אחד באירופה.

הרב בקשט (צילום: אלי אטקין)

"העם היהודי התגייס בשיא יופיו והדרו". הרב בקשט | צילום:
אלי אטקין


הרב מיכאל שודריך, רבה הראשי של פולין, מוסיף שכשפרצה המלחמה יצרו עם הקהילה היהודית של פולין קשר כאלף יהודים פליטים מאוקראינה. "כעת אנחנו בקשר עם 400-300 משפחות בתוך פולין", הוא אומר. "דאגנו להם בהתחלה למלונות, עכשיו מחפשים להם דירות. הצלחנו להציל אותם ממוות כמו שאני רואה את זה, עכשיו צריך לחפש להם חיים".

"זה לא נורמלי לגור חצי שנה במלון. צריך לחפש להם עבודה", הוא מסביר. "זה לא פשוט אבל מי אמר שזה יהיה פשוט?". הרב מדגיש שהסוכנות היהודית מסייעת למי שרוצה לעלות לארץ – ולמי שנשאר מסייעת הפדרציה של יהודי צפון אמריקה.

פליטים יהודים בעיר נפטון, רומניה (צילום: אלי אטקין)

"קהילות שלמות צריכות לעזוב". הפליטים שהגיעו לנפטון שברומניה | צילום:
אלי אטקין


המלחמה שהופכת למפץ היסטורי לקהילה שלמה

לאורך השנים טלטלו אירועים היסטוריים גדולים את יהדות מזרח אירופה. השואה כמעט הכחידה אותה, הפרסטרויקה ונפילת ברית המועצות הביאו לתחייתה, וכעת המלחמה באוקראינה שוב משמשת כמפץ היסטורי שמשפיע על חייהם של היהודים באוקראינה, ברוסיה ואף במדינות הסמוכות שקולטות את הפליטים – פולין, רומניה, אוסטריה וכמובן ישראל.

לפי ההערכות הרשמיות כ-20 אלף מיהודי רוסיה הגיעו לישראל, מספר גבוה יותר ממספר העולים מאוקראינה שמספרם מוערך בכ-12 אלף.

הרב גולדשמיט, רבה של מוסקווה, מספר שהגיע לרוסיה מהארץ ב-1989, "בזמן הקומוניסטים", כשהיה רק בן 25. באותה תקופה בעידן הפרסטרויקה קמה במוסקווה הישיבה הראשונה שחזרה לפעול לאחר עליית מסך הברזל והחלו להעביר במדינה לימודי יהדות ועברית. "עם קריסת ברית המועצות כולם רצו להיות יהודים, כולם רצו לעלות לארץ", אומר הרב גולדשמיט ומספר שאחת המשימות הראשונות שבהן עסק היא השאלה איזה מסמכים יכריעו את יהדותו של אדם. באותה תקופה, רוב הקהילה היהודית וראשיה, "הסרובניקים", עזבו את רוסיה לארץ, לגרמניה ולארה"ב.

הרב שודריך (צילום: אלי אטקין)

"הצלחנו להציל אותם ממוות, עכשיו צריך לדאוג להם לחיים". הרב שודריך | צילום:
אלי אטקין


"כשהגעתי למוסקווה היו כמיליון יהודים, היום אנחנו מדברים על הליבה של הקהילה, בערך מאה אלף", הוא אומר. "היה חלק לא מבוטל של הקהילה היהודית שרצה להישאר ברוסיה ופתאום יש לנו יהודים שנמצאים בעמדות מפתח גם בכלכלה וגם בממשלה. היום קוראים להם אוליגרכים, פעם קראו להם בנקאים".

הרבנים שהגיעו רובם מהארץ כמו הרב גולדשמיט והרב ברל לזר, רבה הראשי של רוסיה, הקימו למעשה את הקהילה היהודית ברוסיה, לאחר שעשרות שנות קומוניזם מחקו את הזהות היהודית כמעט לחלוטין. "כל מה שקיים היום – זה הכול נבנה שם ב-30 השנה האחרונות", הוא אומר.

"כולם חשבו שבתוך שלושה ימים הכול נסגר"

אתה יכול לתאר מה עשתה הפלישה לאוקראינה ליהודים ברוסיה?

"חלק גדול של האוכלוסייה, כולל גם האוכלוסייה היהודית, הייתה בשוק מוחלט. חשבו שזה יהיה כמו הפלישה לדונבאס שהתחילה ב-2014. רוב האנשים לא ציפו למלחמה יבשתית בהיקף מלא שמחזירה אותנו 70 שנה אחורה".

פליטים חוצים את הגבול מאוקראינה לפולין (צילום: AP ASSOCIATED PRESS)

"אי אפשר כמעט לקבל ויזות". פליטים חוצים את הגבול מאוקראינה לפולין | צילום:
AP ASSOCIATED PRESS


"ברגע שהתחילה מלחמה, ואני חושב שזה שמה שקורה גם בוושינגטון, כולם חשבו שבתוך שלושה ימים הכול נסגר, זלנסקי וחבורתו בורחים מקייב וחסל סדר אוקראינה", הוא אומר. "אבל קרה מה שלא היה צפוי, לא בוושינגטון, לא במוסקווה ולא בכל מקום אחר – זלנסקי אמר 'אני נשאר', הממשלה נשארה וזלנסקי הצליח לעורר את דעת הקהל וארה"ב וכל המערב תומכים באוקראינה וגם מעבירים סנקציות מאוד חדות על רוסיה".

"לכן אומנם מבחינה צבאית היום אנחנו לא במלחמת עולם שלישית, אבל מבחינה כלכלית אנחנו בעיצומה של מלחמת עולם שלישית", הוא מצהיר. "מצד אחד המערב לא צריך להקיז דם, אין חייל אחד שם, מצד שני יש תמיכה כספית, מיליארדים של נשק וסיוע צבאי וסיוע כלכלי – וגם סנקציות נגד רוסיה, שהן מכאיבות מאוד למערב. הגעתי לפה מגרמניה – כולם שם מתכוננים לחורף קר מאוד", הוא אומר.

פליטים יהודים בעיר נפטון, רומניה (צילום: אלי אטקין)

"רוב האנשים לא ציפו למלחמה יבשתית בהיקף מלא". פליטים יהודים בעיר נפטון, רומניה | צילום:
אלי אטקין


"יש חלק שלא יכול לעזוב"

מה ההשפעה של המצב על יהודי רוסיה?

"היום שוב יש מסך ברזל בין המערב לרוסיה, אי אפשר לנסוע מרוסיה לאירופה או לארה"ב, כדי לנסוע צריך לטוס דרך גבול, דרך ארץ שלישית, אי אפשר לקבל כמעט ויזות, אדם מרוסיה שרוצה לפתוח חשבון במקום אחר, בארה"ב לא יכול. אדם שרוצה לשלוח את הילדים לאוניברסיטה לא יכול, זאת אומרת רוסיה שוב נכנסת למצב של ברית המועצות – עולם בפני עצמו שאינו קשור לעולם המערבי".

"לכן מה שראינו בחודשים האחרונים זאת הגירה סוחפת של עשרות אלפי יהודים שעזבו את רוסיה ועלו לארץ חלקם, המספרים שעלו לארץ יותר גדולים מאשר המספרים הרשמיים. המספרים הרשמיים זה אנשים שקיבלו עכשיו את אזרחותם הישראלית, אבל היה אחוז גדול של יהודים שהייתה להם אזרחות ישראלית, אבל מרכז חייהם היה ברוסיה והם עלו לארץ. חוץ מזה יש גם כאלה שהיגרו לארצות אחרות – מדובר על אלפי יהודים".

כמה לדעתך עזבו מרוסיה לישראל?

"אני חושב ש-50 אלף יהודים עזבו".

ואיך חי מי שנשאר שם?

"כמו כל מצב, יש אנשים שעושים כסף מהמצב החדש. יש חלק מסוים שלא יכול לעזוב, ויש חלק שלא רוצה לעזוב. אבל יש חלק שמוכר את המכונית, את הדירה, את החתולה ועפים משם. דיברתי עם אחד הרבנים ממוסקווה, לפי ההערכות שלו 30% מאנשי הקהילה יעזבו, עוזבים ויעזבו – וזה החלק המבוסס של הקהילה".

המלחמה באוקראינה (צילום: AP)

"זלנסקי הצליח לעורר את דעת הקהל וארה"ב וכל המערב תומכים באוקראינה" | צילום:
AP


אמרת שהחיים שם כמו באיראן? אנשים פוחדים להגיד את דעתם? אנשים שותקים?

"היום ברוסיה כשאדם אומר אנחנו במצב של מלחמה – זה עבירה על החוק. אדם שאומר משהו נגד המלחמה אז אפשר לעצור אותו על בזיון הצבא".

"אם אתה נשאר שם, אתה חייב ליישר קו"

בוא נגיע אליך, מה גרם לך לעזוב?

"הופעלו עלינו לחצים מצד השלטונות והתנגדתי לזה", הוא אומר בהיסוס. "דבר שני", הוא בורר את מילותיו בקפידה, "שאלתי את עצמי מדי יום מה תפקידי בתור רב בעת הזו. אני גם נשיא ועד רבני אירופה ובאוקראינה, במדינה הסמוכה, קהילות שלמות – אלפי יהודים – צריכים לעזוב ולבנות את חייהם מחדש. הבנתי שבתוך רוסיה לא יכולתי לדבר נגד המלחמה, אני יכול לעשות משהו. היהדות זה דת של עשייה, של מצוות, לכן אני ואשתי שבועיים לפני המלחמה נסענו לאירופה והקמנו קרן לעזרת הפליטים. ואנחנו עד היום עוסקים בעזרה".

פליטים, אוקראינה, מגיעים, גבול, מעבר, סירט, רומניה (צילום: רויטרס)

"ראינו הגירה סוחפת של עשרות אלפי יהודים שעזבו את רוסיה". פליטים בגבול עם רומניה | צילום:
רויטרס


הייתה לך ביקורת מאוד נוקבת על הרבנים שנשארו שם, אתה יכול לפרט?

"אני חושב שכרגע כמנהיג דתי אם אתה נשאר שם אתה חייב ליישר קו, אין לך אפשרות אחרת לפעול אם אתה לא מיישר קו".

אז אתה חושב שזאת הדרך הנכונה לפעול?

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. אני חושב שכל אחד צריך לפעול על פי מצפונו".

"אני רואה את המצב בכללותו שם", הוא מוסיף, "המצב הוא לא טוב. אנחנו יודעים מה קרה עם הסוכנות היהודית, יש אלפי בני אדם שנמצאים בבית סוהר, חלק גדול. מיום ליום יש יותר ויותר אנשים שעוזבים את רוסיה, לא בגלל שהם רוצים, בגלל שהמצב שם נהיה בלתי אפשרי".

המלחמה באוקראינה (צילום: AP)

"מבחינה כלכלית אנחנו בעיצומה של מלחמת עולם שלישית" | צילום:
AP


הרב שודריך, רבה הראשי של פולין, מסרב להצטרף לביקורת על מה שקורה ברוסיה: "אני החלטתי ביום השני-שלישי של המלחמה שאני לא אנסה להבין מה קורה שם. מה האסטרטגיה של פוטין, מה קורה פה ושם – לא – זה לא בשבילי. בשבילי זה לראות אין אני יכול לעזור לעוד יהודים, עוד 3 יהודים, 10 יהודים – זה האתגר שלי. אז זה לא מעניין אותי להיות ביקורתי. יש על מה להיות ביקורתי, אבל אני לא אגיד, אני לא רוצה לדבר על זה. אני רוצה לדבר על מה הקהילה שלנו פה הצליחה לעשות".

"זאת השעה היפה של קהילות אירופה", מסכם הרב גולדשמיט, "איך שהם פתחו את הלב ואת הכיס לדאוג לפליטים – וינה למשל, קהילה עם 10 אלף יהודים, קיבלו 300 פליטים, סידרו להם דירות, יש שם הרבה כרישי נדל"ן בקהילה שנתנו חלק מהדירות חינם לפליטים, אוכל – בכל מרכז קהילתי בכל בית כנסת בגרמניה נותנים אוכל לכל דכפין בלי לשאול שאלות, בלי לשאול 'אתה כן יהודי, אתה לא יהודי'. הרבה מהקהילות הלכו וקטנו, גם בגלל הקורונה וגם בגלל העלייה לארץ והגעתם של הפליטים האלה גם חיזקה את הקהילות ולכן קיבלו את הפליטים בזרועות פתוחות".


Source link

פוסטים קשורים

  • קורס מסחר אלקטרוני

    by avidan
    by avidan

    מבוא העולם מתקדם מהר והמסחר האלקטרוני נמצא בכל מקום. רוב האנשים עדיין מתחילים,  ראית את היתרונות של קמעונאות מקוונת בעבר: מכירות מוגדלות, רווחים טובים יותר והכרה מוגברת של המותג. אבל …

    0 FacebookTwitterPinterestEmail
  • אבטחת מידע וסייבר

    by avidan
    by avidan

    אבטחת סייבר חשובה להצלחת החברה כמו שהיא חשובה ללקוחותיה. חומת האש של יישום האינטרנט חוסמת כל גישה לאתר לפרק זמן – בדרך כלל כ-30 דקות עד שעה – ומונעת התקפות …

    0 FacebookTwitterPinterestEmail

BShokor.Net

[tell-a-friend id="1" title="לחץ כאן להמליץ לחבר"]