כבר בביוגרפיה של וולטר אייזיקסון על סטיב ג'ובס המנוח, מייסד ומנכ"ל אפל, הופיעו דיווחים שלפיהם הרעיון של ג'ובס לאייפד עלה בראשו הרבה לפני שאפל התחילה לפתח את האייפון, אבל דיווחים מסקרנים חדשים מדברים על כך שלמכשיר המהפכני היה אבטיפוס מוכן כבר בשנת 2000, לפני יותר מ-12 שנה.
לפי הדיווחים, האבטיפוס היה בעובי של אינץ' שלם (לעומת 9.4 מ"מ עובי באייפד החדש), ללא כפתור הבית המפורסם של האייפד ושל האייפון, אלא מבוסס כולו על מסך מגע. גודל המסך המיועד עמד על 13 אינץ' (לעומת 9.7 אינץ' באייפד החדש).
אז אי אפשרת שלא לשאול את שאלת מיליון, או אולי מיליארד הדולר: למה באפל חיכו כל כך הרבה זמן, 10 שנים, עם ההשקה של האייפד? ויתרה מכך, מדוע האייפון הושק קודם אם האבטיפוס לאייפד כבר היה קיים? התשובות לשאלות האלו חלקיות. בביוגרפיה על סטיב ג'ובס מצוין כי ג'ובס טען שהאייפד המקורי הוא גדול מדי, כבד מדי ו"לא סקסי". הוא העדיף לחכות הרבה שנים עד שהטכנולוגיה תוכל להציע חומרה ממוזערת שתביא להקטנה דרמטית בגודל ובמראה של האייפד.
הסבר נוסף הוא שבשנת 2000 לא היו בכלל מחשבי לוח ובאפל לא ידעו כיצד השוק יקבל מוצר חדשני מסוג זה. הטענה הכללית היא שאם האייפד אכן היה יוצא בשנת 2000, הוא היה מקדים את עצמו בצורה מוגזמת כך שאנשים היו נרתעים מהטכנולוגיה, וגם המתחרים היו ממהרים להעתיק את הנוסחה. היסטורית, ההחלטה התבררה כנכונה, מכיוון שבעזרת אותה טכנולוגיה אפל הצליחה להביא לעולם את האייפון, בזמן שחברות אחרות לא חלמו על ייצור טלפון שמורכב כולו ממסך מגע, כך שאנחנו, הצרכנים, אמנם נאלצנו להמתין עשר שנים לאייפד, אבל לבסוף זה יצא משתלם לכל הצדדים – אפל עדיין הצליחה לחדש ואנחנו קיבלנו מוצר מדהים.