ראשי המפלגות נמצאים בישורת האחרונה של הקמפיין לקראת יום הבחירות, ונראה שהאתגרים של לפיד לא פחות מורכבים, ואפילו יותר, משל נתניהו. הנה מה שנדרש ללפיד כדי להישאר במשרד ראש הממשלה:
- לחסום את נתניהו מלהגיע ל-61.
- להתקרב עד כמה שניתן לעמדת המפלגה הגדולה ביותר.
- להקטין עד כמה שניתן את גנץ, כדי שלא יוכל להוות חלופה לנתניהו. אם תרצו את זה במשוואה: להיות כמה שיותר גדול מגנץ וכמה שפחות קטן מנתניהו.
יישאר בלשכת ראש הממשלה? (יאיר לפיד, ארכיון) | צילום:
אוליביה פיטוסי , פלאש 90
אלא שבתוך המשוואה הזו יש כמה נעלמים מאוד חמקמקים – שלוש מפלגות בגוש שנמצאות, לפי הסקר של חדשות 12, באזור המסוכן של 5 המנדטים: העבודה, מרצ וישראל ביתנו. לפיד אומנם לא משחק משחק גושי, ועדיין – נפילה של אחת משלושתן מתחת לאחוז החסימה עשויה לסלול את הדרך לנתניהו להרכבת ממשלה. לפיד משדר שכל המפלגות במקום בטוח מעל אחוז החסימה, אבל תנועה חדה מדי, והוא עלול לשלם על זה.
יש משתנה נוסף, דרמטי ביותר, עבור לפיד: הקול הערבי. אם ייצמד להצהרות שלפיהן לא יישב עם חד"ש-תע"ל, אין לו קואליציה. עם זאת, הוא חייב לוודא שגם חד"ש-תע"ל וגם רע"ם עוברות את אחוז החסימה כדי לסייע בגוש חוסם לנתניהו.
לגדול – מבלי להפיל את השותפות מתחת לאחוז החסימה, ארכיון | צילום:
פלאש 90
אתמול (שלישי) לפיד יצא לנצרת, לביקור בפרופיל מאוד מדוד: בלי הצהרות בשידור חי, בלי שיירות וכותרות. בעיקר להפגין נוכחות. לתת לקול הערבי לפחות תחושה שהוא עדיין במשחק. כרגע רק 46% מהמצביעים הערבים מצהירים שבכוונתם להצביע, לעומת כמעט 65% בשיא במועד ג'. זה מעט מדי מבחינת לפיד, הוא צריך בין 50-55% הצבעה בחברה הערבית, לא יותר – כדי לא לסכן את מרצ והעבודה; ולא פחות – כדי לא לסייע לנתניהו.
לפיד צריך לתמרן את הקול הערבי, מבלי לעורר נגדו קמפיין בצד היהודי. להיות עם, להרגיש בלי.